מדינת ישראל נ' עוז עתיד אינטרנשיונל בע"מ

הכרעת דין

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין העסקת 31 עובדים זרים ללא היתר העסקה כדין, מבלי שערכה עימם חוזה עבודה בכתב כדין ומבלי שהחזיקה במקום העבודה בחוזה ומסמכים נוספים, והכל בניגוד לסעיפים 2(א) ו-2(ב)(5) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991. אציין כבר בפתח הדברים את החלטתי לזכות את הנאשמת מחמת הספק מהעבירה של העסקת העובדים ללא היתר כדין לפי סעיף 2(א) לחוק.

כתב האישום ומהלך ההתדיינות

הנאשמת, חב' עוז עתיד אינטרנשיונל בע"מ, היא חברה העוסקת בהשמת כוח אדם בענף הבנייה. הנאשמת סיפקה עובדים לחברת אורתם סהר הנדסה בע"מ (שבמועדים הרלוונטיים לכתב האישום נקראה גיבור חב' ספורט הנדסה בע"מ) (להלן: "גיבור" או "אורתם"), עבור ביצוע עבודות במבנה כתות באוניברסיטת בר אילן. לפי הנטען בכתב האישום שתוקן, בביקורת שנערכה על ידי מפקחי המאשימה ביום 29.1.2002 בשעה 15:00, נמצאו במקום 31 עובדים זרים שעסקו בעבודות בנייה. על פי כתב האישום, העובדים לא היו אזרחי ישראל או תושביה, ולא היו בידיהם היתרים כדין לעבוד אצל הנאשמת. זאת, בניגוד לסעיף 2(א) לחוק. כן נטען שהנאשמת העסיקה אותם מבלי שהחזיקה במקום העבודה חוזה עבודה ומסמכים נוספים, בניגוד לסעיף 2(ב)(5) לחוק.

למען הסדר הטוב אציין ששמו של חוק עובדים זרים בעת ביצוע העבירות היה חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א –1991. שם החוק תוקן ביום 1.5.05 (ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 360).

תחילתו של הליך זה בהודעת תשלום קנס מינהלי שהוטל על הנאשמת בגין עבירות אלה. כתב אישום זה הוגש לבית הדין בעקבות בקשה להישפט שהוגשה על ידה ואושרה בהחלטת חברי כב' השופט שמואל טננבוים מיום 29.4.08 (בש"א 531/08).

בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 20.11.11 בפני חברתי כב' השופטת אופירה דגן - טוכמכר כפרה הנאשמת בסעיפי כתב האישום מלבד בסעיף 1.

מטעם התביעה העיד מר דני נעמד, מפקח המאשימה שבמהלך עדותו הוגשו המסמכים הבאים בהסכמת הנאשמת: תיאור מקרה מיום 29.1.2002 (מ/1), רשימת עובדים מיום 21.5.2002 (מ/2); ביקורת מיום 29.1.2002 (מ/3); תגובה טלפונית של מר יעקבי אבי מיום 23.6.2002 (מ/4); הסכם לתיווך כח אדם מחו"ל שנחתם בין הנאשמת וגיבור (מ/5); רשימת עובדים (מ/6); רשימות עובדים סיניים באתר מיום 19.6.2002 (מ/7); חוזה עבודה של גיבור בשפה הסינית ותרגומו בעברית (מ/8 – מ/9); כתב התחייבות בעניין העברת עובדים במסגרת ניוד זמני (מ/10); אישור ביטוח רפואי לעובד זר (מ/11); הודעות שנגבו ביום 28.1.2002 וביום 12.3.2002 של מר אברהם יעקבי, ששימש המהנדס הראשי בגיבור (מ/12 – מ/13); הודעה מיום 12.6.2002 של מר אלון חכם, מנהל הכספים בחברת האם של הנאשמת (מ/14); מכתב מיום 23.6.2002 בנושא תלושי שכר (מ/15); הודעה מיום 11.2.2002 מר ברק חדד, חשב נאשמת (מ/16); הודעות מיום 11.2.2002 ומיום 7.3.2002 של מר דב מליק, סמנכ"ל הנאשמת בעת הרלוונטית (מ/17 - מ/18); תלושי שכר של עובדים זרים (מ/19); יומן חקירות (מ/20). כמו כן, העיד מטעמה של המאשימה מר דב מליק, ששימש בזמנו כסמנכ"ל הנאשמת, והוגשו מטעמה 31 תעודות עובד ציבור בנוגע לרישומי העובדים במרשם האוכלוסין (מוצגים מ/21).

מטעם הנאשמת העיד מר אופק יעקב, בעליה של הנאשמת ומנהלה בעת הרלוונטית לכתב האישום.

דיון והכרעה

האישום על העסקת עובדים זרים בלא היתר

הגדרת "מעביד" בחוק עובדים זרים כוללת את המעסיק בפועל "לרבות קבלן כוח אדם" כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996. "קבלן כוח אדם" מוגדר בחוק זה כ:

"מי שעיסוקו במתן שירותי כוח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות לשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, העוסקת גם במתן שירותי כוח אדם".

הנאשמת עסקה בהשמת כוח אדם, שירותי תיווך עובדים, וקרקע והודתה כי הייתה לשכה פרטית (ע' 14, ש' 11; ע' 19, ש' 13). מחומר הראיות עולה כי הנאשמת הייתה אמונה, בין היתר, על מכלול תנאי העסקתם של העובדים ותשלום שכרם. הנאשמת ערכה לעובדים חוזי עבודה, דאגה להביאם לישראל ומימנה הוצאותיהם, וסיפקה שירותי קרקע עבורם כגון מגורים, הסעות, ביטוח רפואי, תשלום שכר וביצוע הניכויים המחויבים בעדם, וכן היוותה הכתובת לפתרון בעיותיהם (ע' 11, ש' 3 לפרוטוקול; ע' 15, ש' 8; ע' 19, ש' 18; ע' 19, ש' 14). על כן, תפקידה לא התמצה בתיווך עובדים עבור גיבור בלבד אלא יש לראותה מעבידתם של העובדים הזרים לעניין חוק עובדים זרים (ע"פ (ארצי) 31205-09-11 טכנומאן נ' מדינת ישראל (11.7.2012)).

על מנת לעמוד בנטל השכנוע המוטל על המאשימה להוכחת כל יסודות העבירה, היה עליה להוכיח מעבר לספק סביר כי ביום 29.1.2002 העסיקה הנאשמת את העובדים זרים ששמותיהם נקובים בכתב האישום, מבלי שניתן היתר להעסקתם בישראל. מכאן, שהיה עליה להוכיח, לגבי כל אחד מ-31 העובדים האלה, כי לא היו בעלי היתר עבודה.

לאחר בחינת כל חומר הראיות שבתיק, הגעתי למסקנה שהמאשימה לא עמדה בנטל זה, דהיינו שהיא לא הוכיחה כי העובדים שהועסקו במועד ביצוע הביקורת הם אלה ששמותיהם פורטו בכתב האישום, ולפיכך יש לזכותה מפריט אישום זה מחמת הספק (ראו והשווה: עפ (ארצי) 17-10  מדינת ישראל נ' עמר (5.4.11, כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה); עפ (ארצי) 31942-08-12  האחים נוראלי נ' מדינת ישראל (4.2.13, כב' השופט אילן איטח). להלן אפרט כיצד הגעתי למסקנה זו.

במועד הביקורת ביום 29.1.2002 מר נעמד לא זיהה את העובדים הסיניים שעבדו במקום. כל שצוין על ידו בעניין זה (מ/1) היה כי "במקום מועסקים פועלים סיניים במספר משתנה" וכי "מנהל העבודה אישר באוזנינו שבסוף 12/01 ובתחילת 1/02 הועסקו במקום כ-30 עובדים סינים";

בטופס המתאר את הביקורת מאותו יום צוין כי באתר העסיקה גיבור 31 עובדים סיניים שרק 9 מהם מועסקים כדין. עוד צוין כי נגבתה עדות במקום מהמעסיק ומשלושה עובדים המועסקים כחוק וכן מ"עובד סיני". לא מצאתי בטופס זיהוי כלשהו של העובדים, אין כל פרטים אודותיהם ובכלל זה זהותו של העובד הסיני ממנו נגבתה לפי הנטען עדות על ידי המפקחים. כמו כן, לא ברור על סמך אלו נתונים קבע מר נעמד כי העובדים, שלא היו ברשותם דרכונים, מועסקים באתר שלא כדין. מכאן, שלא ניתן לקשור בין העובדים שנמצאו במועד הביקורת לבין העובדים ששמותיהם נקובים בכתב האישום.

המאשימה הגישה מספר רשימות שנערכו על ידי גיבור או הנאשמת לאחר הביקורת, בנוגע לעובדים הזרים המועסקים על ידן או באמצעותן באתר. ברם, ברשימות אלה אין כדי להוכיח שהעובדים המצוינים ברשימה הם דווקא העובדים שמפקחי המאשימה מצאו במועד הביקורת מועסקים באתר הבנייה על ידי הנאשמת;

באופן ספציפי, רשימת העובדים (מ/2) שנערכה על ידי נעמד, נערכה על ידו רק ביום 21.5.2002. ולא ברור מהרשימה ומעדותו של נעמד כיצד יש לקשור בין רשימה זו לבין העובדים שהועסקו באתר באותו יום. כמו כן לא ברור על סמך אלו נתונים נערכה הרשימה. כל מה שיכול היה מר נעמד להעיד בעניין זה היה כי "מילאתי את הפרטים על פי רשימת שמות שקיבלתי מהנאשמת או מגיבור ספורט" (ע' 7, ש' 5). מהרשימה לא עולה כי העובדים הכלולים בה הם אלו שהועסקו ביום הביקורת באתר, ואף אין חתימה של מוסר המידע הנטען מטעמה של הנאשמת או מטעם גיבור. לכך אוסיף שהאמור גם עומד בניגוד לטופס מהלך הביקורת מאותו יום בו צוין כי רק 22 מתוך 31 העובדים הסיניים שבאתר מועסקים שלא כדין;